Majestic Gemstone

12/06/2008 | ראיון עם פרופסור הרצל בר
יועץ לטכנולוגיה תעשייתית בתחום הטקסטיל

פרופסור הרצל בר הגיע לפגישתנו הראשונה, לקראת תערוכת MetaTex שנערכה בספריית החומרים,
מצויד במזוודה גדולה, שחורה, וכשפתח אותה נגלה שלל מוצרי טקסטיל. היו שם קפיצים מסיבים לא ארוגים,
עורקים מלאכותיים עשויים בסריגה, אריגי פחמן, פילטרים לרכב ולמסכות אב"כ, בדים המשנים צבע בחום, סיבים נמסים במים, אחרים הסופגים מים ועוד ועוד.....היה זה "קצה המזלג" של אוסף הפרופסור,
שהוא בין האחראים לפיתוח תחום טכנולוגיית הטקסטיל בארץ, הן בתעשייה והן באקדמיה.

Boston-Scientific2.jpg
עורקים מלאכותיים של חברת Boston Scientific

פרופסור בר גדל ברוסיה ואת עולם הטקסטיל גילה כבר שם.
בצעירותו, כך סיפר, מי שרצה להשתכר באופן מכובד הלך לחפש מזלו בתעשייה המתפתחת
ומפעלי הטקסטיל היו בין המעניינים. במקביל לעבודתו בתחום למד טכנולוגיית טקסטיל, ולארץ עלה ממוסקבה
עם משפחתו בשנת 1977. משרתו הראשונה בישראל היתה במפעל פולגת, שם היה הטכנולוג הראשי.
במקביל, הנהלת שנקר, בית הספר הגבוה להנדסה ולעיצוב שנוסד בתחילת שנות ה-70,  החלה "לחזר" אחריו
במטרה שיבוא ללמד באקדמיה. בהגיעו לשנקר, הקים את המחלקה לטכנולוגיה טקסטילית ועם השנים
הוסיף לה מספר מעבדות תכנון ופיתוח. כפרופסור היחיד לטכנולוגיה טקסטילית בארץ, היה הראשון לכתוב מחקרים בשנקר ופיתח בשיתוף האקדמיה לא מעט פטנטים. כיום רשומים על שמו של פרופסור בר
38 פטנטים בינלאומיים, ואם לשפוט לפי התשוקה בקולו והברק בעיניו – עוד ידו נטוייה!

"העולם כולו מורכב מסיבים" אומר פרופסור בר "ובעזרת הבנת הסיב, נוכל להבין את שאר החומרים והמוצרים
המקיפים אותנו. לדוגמא, סיב הנחושת שמרכיב את חוט החשמל ואשר מוליך את הזרם, סיבים אופטיים
המוליכים גלי אור וקול, סיבי פחמן מהם עשויים חלקי מטוסים, ספינות וכלי רכב אחרים ועוד".
מעצב אופנה חייב לגלות בקיאות בעולם הסיבים, טוען בר. "לדוגמא; אם יידרש לעצב חצאית פליסה בעלת קפלים
ויבחר בסיב הלא נכון, יתכן ולעולם לא יווצרו לו קפלים." 
לידיעתכם... הבחירה הנכונה תהה בסיבי פוליאסטר על פני כותנה או כל סיב אחר.

cables.jpg

בהמשך, סיפר פרופסור בר על מספר פטנטים שפיתח.
פטנט אחד שקשור לתחום הטקסטיל לאופנה נועד לפתור בעיה של "נשירה" בחוטים (סריגים) מסויימים,
הנקראת Shedding. במקרה של סיבי אנגורה, הצליח לפתח שיטה המקטינה את אפקט הנשירה ב-70%,
וחברת Marks & Spencer השתמשה בפיתוח זה.

ג'ושוע רון, ישראלי החי בקנדה ואשר תרם לשנקר את המכונות למעבדת הסיבים לייצור מוצרים בלתי אריגים,
יצר עמו קשר במטרה לפתח תחליפים לקפיצי פלדה לתעשיות האוויריות ותעשיות החלל. באמצעות סיבים לא ארוגים שהינם חסיני מים ואש, הצליחו לפתח קפיצים בעלי משקל נמוך יותר, חסיני קורוזיה, זולים ליצור ובעלי חיי מדף ארוכים יותר מקפיצי פלדה. קפיצים אלה עדיין אינם בשימוש אך נעשו בהם כבר ניסיונות בתעשיות השונות.  

springs.jpg
קפיצים מסיבים לא ארוגים

סיב בשם אואזיס (Oasis) פותח על ידי חברה אוסטרית בשם Lenzing ויתרונו הגדול ביכולת הספיגה האדירה שלו העומדת על 300%. "קחי לדוגמא תערובת אדמה לעציצים שבתוכה סיבי אואזיס",  מסביר פרופסור בר "תוכלי להשקות את העציץ, לצאת לטיול בן כמה שבועות ולא לדאוג שהאדמה תתייבש. הסיב ישחרר לאטו את הנוזלים, בקצב השתייה של הצמח". פטנט נוסף שרשם הוא שרוול דק וארוך המכיל סיבי אואזיס ומשמש כסופג אדים לרכב (מונח בתחתית השמשה, בתוך הרכב).

לא רק בסיבים מתעניין הפרופסור, אחד הפטנטים האחרונים שנמצא בתהליכי רישום הוא רוכסן אלקטרוני שפיתח יחד עם נכדו, אלון רוטמן. זהו רוכסן שיתופעל באמצעות שלט, ומעבר לפתרון המתבקש עבור אנשים בעלי מוגבלויות, ציין גם את האפשרות להטמיע רוכסן זה באוהלי אלפיניסטים, בכיסויי טילים וטנקים ובכל מקום שנדרשת פתיחה מהירה וקלה.
שאלתי את פרופסור בר אם קיימת חוקיות או שיטתיות ביכולת ההמצאה שלו. "אני חולם הרבה, וזוכר את החלומות" סיפר, "ובכל פעם שאני חושב על משהו חדש, אני מייד קם לרשום אותו בפנקס". כך היה המקרה בפיתוח הפתרון למחלת "טל הדבש", בשמה המקצועי, שתקפה את צמחי הכותנה בארץ ובעולם כולו,
"האיידס של הכותנה" כפי שקורא לה.
הצמחים הנגועים הגיעו למפעלים כשחלקם עטו מעטפת דקה ודביקה של נוזל צמיג. נוזל זה הכיל סוכרים רבים ודמה לדבש. לילה אחד, בעודו טרוד בנסיון למצוא פתרון למחלה, חלם על אמו ונזכר בממתקים שהכינה להם בימי הצנע בילדותו. "היא נהגה לקחת סוכר, לחמם אותו, ואחרי ה"קרמליזציה" שעבר להכין ממנו סוכריות".
באותו היום מיהר למעבדה, לקח דוגמא של צמח נגוע וחימם את החלק שדבק בו הנוזל באמצעות מבער קטן. מייד התקשה הנוזל וניתן היה להפרידו מהחלק הלא נגוע של הצמח בעזרת סכין. לימים, התעשייה פיתחה את חימום הכותנה באמצעות תנורי קוורץ והיום משתמשים בקרינת מיקרוגל. את הפטנט שקרוי Almag קנתה חברת Rieter השוויצרית.

דורות רבים של מהנדסי טקסטיל התחנכו אצל פרופסור בר, ועד היום הוא מייעץ לתעשייה ולאקדמיה. בין שלל הוועדות הבינלאומיות שחבר בהן והפטנטים שרושם, הוא ממשיך לחלום על סיבים ולרתק את שומעיו בעזרת מזוודת הקסמים, השחורה.

ראיון מאת l אפרת פרידלנד

 


 

תנאי שימוש | לדף הבית | English כל הזכויות שמורות | ספריית החומרים של מוזיאון העיצוב חולון ©2007