|
|
19/09/2008
|
צליל הפחמן
כלי נגינה חדשניים מסיבי פחמן
|
"הצליל מדהים, יוצא דופן לאורך כל הסולמות" טוען Kurt Mazur; המנהל המוסיקאלי של הפילהרמונית של ניו-יורק, התזמורת הלאומית של צרפת והמנצח הראשי של הפילהרמונית של לונדון.
בשנים האחרונות, ניתן למצוא יותר ויותר כלי נגינה מסורתיים מעץ המשלבים חלקים עשויים מחומרים מרוכבים. כלי הנגינה ה"חדשים" הללו נשמעים טוב, אך צלילם לא מספק באוזני המומחים. Luis Leguia הוא הראשון שהצליח לייצר צ'לו בעבודת יד מסיבי פחמן שהדהים את כל שומעיו באיכות צלילו.
לואיס הוא צ'לן מצליח, חבר בתזמורת הסימפונית של בוסטון ומאחוריו עשרות הופעות ברחבי העולם. בנוסף לקריירה המשגשגת שלו, הוא הצליח לפתח כלי נגינה עשוי סיבי פחמן שאיכות צלילו לא נופלת מזו של כלי נגינה מהמאה ה-18 ועמידותו אינה ברת השוואה לזו של כלי נגינה העשויים מחומרים מסורתיים.
חובב סירות מושבע, הוא למד להעריך סירות העשויות סיבי זכוכית בשל חוזקן, עמידותן ומשקלן הנמוך.
גילויים אלה גרמו לו להרהר בשאלה; מה יקרה אם נחליף את חומרי הגלם המסורתיים בתעשיית כלי הנגינה
(רובם עשויים עץ, בדיוק כמו כלי השיט המסורתיים) בחומרי גלם מרוכבים?
שאיפתו הייתה ליצור כלי נגינה עם איכות צליל כשל צ'לו מסוג Stradivarius או Montagnana,
ולאחר עשר שנות ניסיונות בחומר ובצורה, הצ'לו החדש היה מוכן ליצור והחומר הנבחר היה פחמן.
בשלב זה, פנה ל-Steve Clark, מומחה בבניית מוצרים מסיבי פחמן, אשר הדריך אותו בכל שלבי
הייצור התעשייתי של הצ'לו. בסופו של התהליך, יוצר כלי הנגינה הידוע היום בשם: Luis and Clark.
שלושת חלקי הצ'לו; הגב, הצד והפנים, מיוצרים בשיכוב ידני ובנפרד. לאחר מכן, הם מוכנסים לשק ואקום
ולתוך תנור, ועוברים תהליך הרפיה. בסוף תהליך זה כל החלקים מאוגדים יחדיו וכל שנותר הוא לצפות אותם
בשכבת לכה נוספת. גשר העץ והמיתרים מתווספים לגוף הצ'לו והוא מוכן לנגינה. מלבד שיפורים ארגונומיים
שנלקחו בחשבון בעיצוב גוף הצ'לו, הכלי עבר עשרות מבחני עמידות בתנאים קיצוניים שכללו, בין השאר,
שהייה של שבועיים מתחת למים ושבוע בשמש. את כל המבחנים עבר בהצלחה.
הצ'לו שוקל מעט מעל 2 ק"ג ומחירו כיום כ-7,000 דולר. בעקבות הצלחתו, פנו לואיס וקלארק לפתח גם כינורות, ויולות וקונטרבאסים...
לפרטים נוספים
תורגם מתוך עיתון l JEC Composites
צילומים מתוך אתר החברה